דיאס ואח' נ' בזק בינלאומי בע"מ ואח'

: | גרסת הדפסה
רת"ק
בית המשפט המחוזי ירושלים
25797-06-13
4.8.2013
בפני :
כרמי מוסק

- נגד -
:
1. אליה דיאס
2. יעקב דיאס

:
1. בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ
2. בזק בינלאומי בע"מ

החלטה

החלטה

1.לפניי בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מקומיים בקריית ארבע (כב' השופט א' רון), שניתן ביום 16.5.13, בת"ק 17/12.

2.בבקשה טוענים המבקשים כי יש לבטל את פסק הדין ולפצותם בסכום המקסימאלי הקבוע בחוק הגנת הצרכן, דהיינו סך של 10,000 ₪, זאת מבלי להוכיח נזק. בתמצית טוענים המבקשים, כי נפלו טעויות בולטות בפסק דינו של בית משפט קמא, שדי בכל אחת מהן להביא לביטול פסק הדין. המבקשים בחרו גם שלא לחסוך במילות ביקורת כלפי בית משפט קמא, שלטענתם מתחילת הדיון מתח ביקורת כלפיהם והביע עמדה כי כתב התביעה אין בו כל עניין משפטי. עוד טוענים המבקשים כי בית משפט קמא ניסח את הפרוטוקול על פי רצונו ואסר עליהם להפיץ את כתב ההגנה שהגישו המשיבות, זאת ללא הנמקה.

3.המבקשים מוסיפים וטוענים כי פסק דינו של בית משפט קמא חסר כל הנמקה קונקרטית, הם אינם מבינים מדוע נדחתה התביעה או במה שגו בכך שהגישו את כתב התביעה באופן בו הוגש. המבקשים גם מלינים על כך שהצעת המשיבות לפצותם בסך של 500 ₪ לא נרשמה בפרוטוקול הדיון.

4.לטענת המבקשים, בית משפט קמא התעלם מפסיקה קודמת שניתנה על ידי בתי המשפט, העוסקת בנושאים צרכניים הקשורים למשיבות.

5.במסגרת הבקשה חוזרים המבקשים על טענות שונות שהעלו בכתב התביעה, כאשר עיקר טענתם היא כי המשיבות, לדבריהם, סוחטות כספים במרמה מהצרכן, ובפרט מכוונים הדברים למשיבה 2, שלטענת המבקשים לא היה ביניהם לבין המשיבה 2 קשר עסקי או משפטי כלשהו.

6.יוער, כי הבקשה למתן רשות ערעור ערוכה כך שהקורא מתקשה מאוד להבין את טענות המבקשים כנגד פסק הדין או כנגד המשיבות. ניתן ללמוד מתוכן הדברים, כי המבקשים מתרעמים על כך שלמרות שלא היה הסכם כתוב בינם לבין המשיבה 2, זו גבתה מהם כספים בתור ספקית שירותי אינטרנט וכן הציגה לבנק הוראת קבע אותה מכנים המבקשים כ"הוראת קבע פיקטיבית". המבקשים נוקטים בלשון בוטה כלפי המשיבות וטוענים, כי המשיבה 2 פעלה כמאפיונרית לשם סחיטת כספים במרמה מצרכן שאינו קשור עמה בקשר עסקי כלשהו. עוד טוענים מבקשים כי הצגת אותה הוראת קבע היא בגדר פשע כלכלי, דבר המהווה "ממש כשוד לאור יום".

7.עיון בפסק דינו המנומק של בית משפט קמא מלמד, כי בית המשפט עשה מאמצים רבים כדי לרדת לשורש טענותיהם של המבקשים. בית המשפט לא חסך כל מאמץ והתייחס באופן נרחב לכל העובדות נשוא המחלוקת כפי שהעלו המבקשים וכפי שעלו מתשובת המשיבות. בית המשפט גם לא חסך ביקורת מהתנהלות המשיבות, בכך שהמשיבה 2 ניסתה לחייב את חשבון המבקש 1 למרות שלכאורה הסתיימה ההתקשרות בין הצדדים. כמו כן קבע כי לאחר שהמבקש 1 הודיע על גמר ההתקשרות בין הצדדים, היה על המשיבה 2 להימנע מלנסות לגבות כספים. כמו כן התייחס בית המשפט לעובדה, כי המבקשים כצרכן, התקשרו בהסכם אך ורק עם המשיבה 1, וכעבור זמן, ביקשה המשיבה 2 לחייב את חשבון הבנק של המבקשים מבלי שהייתה התקשרות כתובה בין המבקשים למשיבה 2. בית המשפט גם בחן את טופס ההתקשרות שבין הצדדים וציין, כי מטופס ההתקשרות עולה שבחלוף שנה ניתן לפצל את החיובים בין חשבון קו הטלפון עבור האינטרנט כאשר בגין כך משלם הצרכן למשיבה 1, ובין החיוב עבור מתן שירותי האינטרנט כאשר בגין כך משלם הצרכן למשיבה 2. על כך, מתח בית המשפט ביקורת. יחד עם כל זאת קבע בית המשפט, כי לא הוכח לפניו כי נגרם נזק כלשהו למבקשים. בית המשפט סבר שהוכח לפניו כי בהיות המבקשים אב ובן, הוגשה התביעה עקב מריבות שנתגלעו ביניהם, בין היתר בנוגע לחיובים עבור מתן שירותי אינטרנט. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי מהעובדות עלה כי המבקש 1 הודה בהגינותו כי קיבל שירותי אינטרנט ועל כן הייתה החובה לשלם עבור שירותים אלה. לאור זאת דחה בית המשפט את טענות המבקשים, כי המשיבות גזלו אותם או סחטו מהם כספים במרמה. בית המשפט סבר כי טענות אלה לא היו במקומן.

8.בסופו של דבר דחה בית המשפט את התביעה, אך קבע כי נוכח התנהלות המשיבות, אין מקום לחייב את המבקשים בהוצאות המשפט.

9.לאחר שבחנתי את טענות המבקשים בבקשה שלפניי, וכן את נימוקי בית משפט קמא בפסק דינו, לא מצאתי כי נפלה טעות כלשהי בפסק הדין. כאמור לעיל, בית המשפט בחן בקפידה את טענות המבקשים על רקע העובדות שהובאו לפניו, והגיע למסקנה כי גם אם המשיבות פעלו בדרך בלתי ראויה במסגרת חוזה ההתקשרות, הרי בסופו של דבר ניתנו למבקשים או מי מהם שירותי אינטרנט, שכללו שימוש בקו בזק וקבלת שירותים מספק אינטרנט. בגין כך הייתה חובה על המבקשים לשלם למשיבות. לא הוכח כי נגרם למבקשים נזק כספי כלשהו, ולפיכך נדחתה התביעה.

10.לאור כל זאת, דעתי היא כי אין מקום להתערב בפסק דינו של בית משפט קמא, ועל כן הבקשה למתן רשות ערעור נדחית. משלא התבקשה תשובה, לא ראיתי מקום לחייב את המבקשים בהוצאות המשפט.

11.הפיקדון יוחזר למבקשים.

ניתנה היום, כ"ח אב תשע"ג, 04 אוגוסט 2013, בהעדר הצדדים.

כרמי מוסק, שופט

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:

לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>